בתחילת חודש ספטמבר ערכו חברי "שולחן קומונות היעוד" שבאפעל, ביקור בקהילת בית אל בזיכרון יעקב. מדובר בקהילה של נוצרים ציוניים המונה כ - 800 חברים ומעל 200 ילדים, שחיים חיי שיתוף במסגרת של קיבוץ עירוני שיתופי, המאורגן על בסיס של בעלות הכלל בקניין, עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך. המשכורת שמקבל חבר בקהילה אינה מושפעת ממעמדו או תפקידו. תוספת שכר למשפחה ניתנת על פי מספר הנפשות במשפחה הגרעינית.

המבנה האירגוני דומה לזה של כל קיבוץ:

אסיפה כללית - שבה חברים כל בוגרי הקהילה. מתכנסת פעמיים בשנה, כדי לאשר הצטרפות של חברים חדשים.

מועצה – במועצה חברים - 12 זקני העם שנשארים בתפקיד כל החיים, (רק אסיפה כללית יכולה לפטרם אם לא התנהגו כראוי). חברי המועצה נחשבים כבעלי דרגה רוחנית גבוהה, מחמירים ומהווים דוגמה. הם מחליטים בסוגיות רוחניות יותר.

מזכירות - מורכבת מ - 7 חברים. המזכירות עוסקת בענייני עסקים ודברים יומיומיים.

אורח חייהם של חברי בית-אל מתנהל ברוח אמונתם הדתית העמוקה מאד. לבושם מוקפד וצנוע. הם שומרים על ריחוק, ומסתגרים בדלת אמותיהם. אינם מעורבים בפוליטיקה. מלבד התנ"ך והברית החדשה, מתנזרים מקריאת ספרים, עיתונים, ומשידורי טלביזיה ורדיו. השימוש בטלפונים, במחשבים, ובאינטרנט, הוא לצרכי העבודה והשיווק לחברות ומוסדות ברחבי העולם.

ביומיום החברים נפגשים לפחות לארוחה משותפת אחת (צהריים). עבור הפנסיונרים יש חדר אוכל שמספק שלוש ארוחות ביום. אוכלים רק מזונות שהם מייצרים. הקהילה מחזיקה בית הורים לזקני הקהילה הממוקם בבנין הראשי של פנסיון דורה שוורץ לשעבר.

בזיכרון במתחם רחב של כמה בניינים פועלים זה לצד זה חלק מהמפעלים, בית התפילה, גן הילדים ובית הספר. תכניות הלימודים מאושרות ע"י משרד החינוך. כשהילדים עולים לכיתה ט', במקביל ללימודים בבית הספר, הם עובדים במפעלי התעשייה ומקבלים הכשרה מקצועית - טכנולוגית.

תעשיה הוא הענף המרכזי בקיבוץ. מפעל "תיבת נח" המייצר מערכת אוורור וסינון אוויר למרחבים מוגנים, הוא מפעל הדגל. בנוסף יש לקיבוץ עוד מפעלים בתחומי העיבוד השבבי, הפלסטיק המזון ועוד שפרוסים ברחבי ישראל מטעמי ציונות, באזורי עדיפות לאומית א’. ברמת הגולן, למרגלות הגלבוע, ברכס אמיר ובערבה. יש גם חקלאות גדולי שדה, רפת ולולים.

היסטוריה

הקהילה הגיעה לישראל בשנת 1963 בהנהגתה של האחות הגרמניה אמה ברגר. לאחר שנרפאה ממחלה קשה ראתה בכך נס ונדרה נדר להקדיש את חייה לעבוד את אלוהים. הדרך בה בחרה לעשות זאת הייתה על ידי עזרה בפועל לשיבת העם היהודי לארץ ישראל, כמובטח במקורות. אמה ברגר ואחותה אלזה הצליחו לרכז סביבן אנשים שהסכימו לדרכה בשם קהילת בית אל. חברי הקהילה עזבו את הזרמים השונים בנצרות ויצאו מהכנסייה, הם מאמינם בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות. אין להם כנסיה ואין כומר. הם חרתו על דגלם את הסיסמה: מי שיברך את מדינת ישראל ותושביה, יבורך הוא בעצמו.

קניית בית ההבראה והתיישבות הגרמנים בזכרון יעקב נתקלה בהתנגדות קשה בקרב התושבים שראו אותם ככת מיסיונרית וחששו שתביא להתיישבות רחבה של גרמנים ביישובם. רק לאחר דיון משפטי ממושך אישר בית המשפט העליון את הרכישה. בהמשך נקנו עוד נכסים ושטחים באזור.

עד שנת 2004 מעמד בני הקהילה לא היה מוסדר. במאי 2004 קיבלו מעמד של תושבי קבע משר הפנים אברהם פורז החילוני שהבין שחברי הקהילה נמצאים בקשרים ענפים עם הציבור הישראלי, תורמים רבות לביטחון המדינה ולכלכלת ישראל והגיע הזמן לאפשר להם להיות חלק בלתי נפרד מהעם בישראל. מעמד תושבי קבע חייב את הצעירים להתגייס לצבא. הם משרתים בצה"ל בתפקידים טכניים.

בתמונה מתחם בית אל בזכרון יעקב. בקצה הרחוק הגנים ובית הספר.