Details

Written by Super User

Category: לזכרם

Published: 03 February 2020

מאת: יואל דרום (דרוקר)
ארץ לידה: גרמניה
מנחה: רון דרום

סיפורו של סבא, ילדותו ועלייתו ארצה מברלין, "השומר הצעיר" וחייו בקיבוץ כפר-מנחם

הילדות בגרמניה סבא גר עם הוריו ואחיו הקטן דב, בבית יהודי דתי. בין יהודי גרמניה היו רבים שחיו בגרמניה מאות שנים, ונפגעו מאוד מאירועי האנטישמיות, מפני שהם לא ראו הבדל בינם לבין הגרמנים הנוצרים. הוריו, חיים-צבי ורגינה, הגיעו מדרום פולין (היום צפון רומניה), שם הם דיברו גרמנית טובה, וכשהגיעו לגרמניה אף אחד לא חשב שהם מהגרים חדשים.

לאביו של סבא הייתה חנות ספורט קטנה. משפחתו של סבא חיה חיים טובים, עד שב 1933 הנאצים עלו לשלטון ופעלו בכל מיני דרכים נגד היהודים. לסבא זה לא כל כך הפריע כי הוא היה אז בן 13, עד שהאנטישמיות התפשטה גם לבתי הספר. סבא ואחיו דב היו בבית ספר גרמני. לא הציקו להם אך בודדו אותם. לדוגמא, משחק המחניים היה אהוב מאוד בגרמניה. שם היו שני מנהיגים שבחרו קבוצות, ואותם לא בחרו, למרות שהם היו טובים, וסבא אומר שזה די פגע בהם. אחר כך, גם המורים התחילו להיות אנטישמים. סבא עבר בגיל 13 לבית ספר יהודי שנקרא "תאודור הרצל", לא כל כך רחוק מביתם. בית הספר הזה היה מתקדם, שם בנים ובנות למדו יחד, כשבגרמניה בכלל לא היה דבר כזה לפני כן. בית הספר "הרצל" היה בית ספר ציוני, המורים חינכו לציונות ולארץ ישראל. סבא היה בתנועת "השומר הצעיר" בגלל אביו. אביו ראה ילדים יהודיים שנפגשים והוא גרם לסבא להצטרף אליהם. כשסבא היה בכיתה ח', אביו אמר לו שהוא צריך למצוא עבודה במקום ללמוד (למרות שהוא ידע שזה היה בית ספר מצוין). סבא הסכים, כי הוא ידע שב"שומר הצעיר" רצו להקים קיבוץ בארץ ישראל, וחשוב שיהיה לו מקצוע בעבודת כפיים. הוא התחיל ללמוד בבית ספר למסגרות של גויים, עד גיל 16, בשנת 1937. אז נודע לסבא שיש אפשרות לעלות לארץ באופן לגלי, ב"עליית הנוער". "עליית הנוער" היה מוסד בין-לאומי שאסף כספים ועזר לילדים יהודיים לעלות לארץ, וסייע בקליטה, בדיור ועוד... בגיל 16 וחצי (שנת 1938), סבא אמר שהוא רוצה לעלות לארץ. אביו אמר שזה לא בא בחשבון שהוא יעלה לארץ, שזה יפרק את המשפחה ושמסוכן בארץ, אך סבא התעקש. לבסוף אביו הסכים שהוא יעלה לארץ, וסבא נפרד ממשפחתו. ב 1939 הוריו של סבא ואחיו דב, הצליחו לצאת מגרמניה להולנד ומיד משם לאנגליה. אביו של סבא הצליח להגניב מגרמניה חלק מכספו, וכך יכלו לקנות באנגליה בית וחנות.

העלייה לארץ וחייו בארץ ישראל בסוף אוקטובר של שנת 1938, סבא עלה לארץ במסגרת תנועה מאוד דומה ל"השומר הצעיר" (בהמשך התאחדה עם "השומר הצעיר"). הם נסעו ברכבת לאיטליה ומשם באוניה לארץ. סבא היה מאושר שהוא הגשים את חלומו, לבנות את הארץ. שנתיים הם היו בבית זרע, במסגרת עליית הנוער. הם עבדו 6 שעות ולמדו 2-3 שעות בכל יום. סבא למד הרבה היסטוריה, עברית וציונות. סבא עבד בבית-זרע במטע בננות. אחר כך הם נשלחו לעוד שנת הכשרה בקיבוץ הזורע. בשנת 1941 הם הצטרפו לקיבוץ צעיר ברעננה, של כמה גרעינים שנקראו "אל גביש". שם סבא עבד במסגרייה. כשסבא היה ב"אל גביש" באו נציגים של השומר הצעיר והציעו להם להשלים את קיבוץ כפר מנחם, שהיה קיים כבר 4 שנים. חברי "אל גביש" התנגדו, אך אחרי שנה עברו לכפר מנחם. סבא מספר שהיה להם ממש קשה בגלל שבכפר מנחם כולם כבר היו ותיקים יותר, שזלזלו ב"חדשים". היו אפילו כמה אנשים שעזבו את הקיבוץ בגלל זה. סבא גר במשך שנה וחצי עם עוד 4 אנשים בצריף קטן, עד שמצב המגורים השתפר. בכפר מנחם, כמו ב"אל גביש", סבא עבד במסגרייה, במשך 3 שנים. סבא הכיר מישהי, והתחתן אתה בצורה נחפזת מדי. בשנת 1946, שלחו אותו כשליח חינוכי של "השומר הצעיר" לאנגליה. אשתו באה אחריו, ושם הם נפרדו. באנגליה סבא פגש את משפחתו בפעם הראשונה מאז שהוא עלה לארץ. כשסבא היה באנגליה, פרצה בארץ מלחמת העצמאות והוא רצה לחזור לארץ, אך לא אישרו לו. סבא גייס באנגליה כ20 אנשים שעלו לארץ להתגייס למלחמה. ב- 1949 סבא חזר לכפר מנחם מהשליחות. הוא המשיך לעבוד במסגרייה. זמן קצר אחרי שחזר לקיבוץ, הוא החליט לצאת ללמוד בסמינר הקיבוצים, כי היה צורך במורים. שנתיים הוא למד שם. סבא מספר שהלימודים שם היו חוויה, אחרי כל הזמן שהוא עבד. שם הוא גם הכיר את סבתא, ואחרי זמן מה הם התחתנו, בדירה של אמא של סבא בחיפה. אחיו דב עלה לארץ יחד עם אשתו שוש ובתו מיכל. הם עלו עם קבוצה של בוגרי "השומר הצעיר", והקימו בצפון הארץ קיבוץ שנקרא יסעור. דב לא בא עם משפחתו לקיבוץ של סבא, לכפר מנחם, מפני שהיה ברור ומקובל אז, שכל אחד עולה עם הקבוצה שלו, ומקים קיבוץ משלו. חצי שנה לאחר שדב עלה, ההורים גם עלו לארץ. אביו היה חולה מאוד וכעבור חודשיים מת. אימו של סבא חייתה לבד 15 שנים בחיפה. אחר כך היא חלתה ובאה לקיבוץ כפר מנחם ושם חייתה עד למותה. סבא היה מורה בקיבוץ כשנתיים, והוא מספר שהוא לא כל כך הסתדר עם הילדים. בסוף שנות ה 50, הוא התחיל להיות מדריך נוער בגילאים 12-18, במשך 6 שנים. אחר כך הוא חזר לעבוד עוד פעם במסגריה.

בקבוץ כפר-מנחם הרחיבו את המשפחה ונולדו להם שני ילדים: אליעזר וגיל (אבא שלי):

לאחר זמן מה, סבא נסע עם סבתא, אליעזר ואבא לארה"ב. כשהם חזרו לארץ, הוא היה עורך לילה בעיתון "על המשמר", במשך 3 שנים (אבא מספר שהוא היה מאוד עצוב כשסבא עבד בעיתון, כי במשך 3 שנים סבא היה כמעט כל הזמן בתל אביב, והגיע הביתה רק בסופי שבוע).כשסבא סיים לעבוד בעיתון, הוא חזר לקיבוץ ועבד במקומות שונים בקיבוץ, ובמשך שנים רבות הוא היה עורך העלון של הקיבוץ, וגם עסק מספר שנים בהדרכת עורכי עלונים בתנועה הקיבוצית. סבא מאוד מצטער שהקיבוץ לא נשאר קיבוץ שיתופי ושוויוני, אלא עבר הפרטה כמעט מלאה.