אינטאראקטיבי

מאמרים והוצאה לאור

משתמשים רשומים



דף בית

מאמרים אחרונים

מאמרים פופולריים

Welcome to the International Communes Desk

מעגל הקבוצות – שיתופי, סוציאליסטי ופלורליסטי

 

אלעד הראל, רכז מעגל הקבוצות היוצא, מספר על מעגל הקבוצות היום (פדרציה של קבוצות שיתופיות וסוציאליסטיות), חולק מסקנות מריכוז המעגל (קבלת ההחלטות הדמוקרטית נותנת הרבה כוח לפעולה) ומסמן אתגרים לעתיד (לשדרג את שיתוף הפעולה עם המטה השיתופי)



אלעד הראל (28) מסיים בימים אלה שלוש שנים וחצי בתפקיד רכז מעגל הקבוצות. מעגל הקבוצות – שבין שותפיו קיבוצים עירוניים ותיקים, כמו תמוז בבית שמש ומגוון בשדרות, וגם קבוצות שיתופיות צעירות, כמו קבוצת מפרש בתל אביב (קבוצתו של אלעד הראל), עבר הרבה תהליכים של צמיחה והתפתחות בתקופתו של אלעד בתפקיד, ביניהם הצטרפות המעגל למטה השיתופי ומיסוד הקשרים שהיו גם לפני כן עם הקיבוצים השיתופיים. שוחחנו שיחה לסיכום התקופה.

אני מניח שיש כאלה שמכירים כבר את מעגל הקבוצות וכאלה שפחות. תוכל לספר קצת על מעגל הקבוצות כפי שהוא היום?

אלעד: "מעגל הקבוצות הוא פדרציה של קבוצות שיתופיות וסוציאליסטיות. המילה פדרציה אינה מקרית. היא אלטרנטיבה שבחרנו למילים כמו תנועה או ארגון. מבחינתנו פדרציה היא התארגנות בה הכוח והזהות מגיעים מלמטה למעלה. הקבוצות שמרכיבות את המעגל הן קודם כל קבוצות בפני עצמן מבחינה זהותית, מבחינה משימתית ומבחינה כלכלית. רק מעמדה זו הן מצטרפות ויוצרות את מעגל הקבוצות. הפדרציה הזאת אמורה לשמש אותן להגשמת המטרות שלהן באופן יותר מוצלח. ברור שזה אומר שכל קבוצה מתפשרת, משנה חלק מהעמדות ומתקרבת לקבוצות האחרות כחלק מהשיחה וההפריה ההדדית של הפדרציה. אבל מתוך התפישה הדמוקרטית הבסיסית שלנו, ברור שהזהות, התכנים והמשימות של המעגל נובעים מלמטה למעלה. אנחנו גובים דמי חבר מהקבוצות והקבוצות בוחרות את הרכז פעם בשנתיים לפחות. את המעגל מוביל צוות היגוי שהוא בעצם אספת נציגים של הפדרציה שלנו. 7 קבוצות חברות במעגל ועוד שתיים עומדות להצטרף בקרוב. בסך הכול יש במעגל 120 חברים.

"דרך חדשה" מסגרת הגשמה חדשה לבני המושבים

קבוצה שיתופית

 

קבוצת אנשים המקיימת קשרים המבטאים אמון, כנות, פתיחות, וקבלה.
קשרים אלה מבוססים על הכירות עמוקה, על דיאלוג מתמיד, על רעות ועל בחירה(כוונה).
יוצרים ומלבים בחברים את אהבת האדם.

קבוצות אלו נשענות  על ארבעה עקרונות של שותפות המהווים את "רגלי" השיתוף בקבוצה:

שיתוף קיומי – שיתוף בעולם החומר ומענה על צרכיו של אדם:
בריאות, דיור, כלכלה, חינוך, רכוש, וכו…

בירור ערכי – שיתוף בעולם הרוח והרעיון, בירור מתמיד של הערכים המשותפים ובחינה של המעשים הפרטים ומשותפים לצורך תיקון ושיפור.

תרבות (ארחות חיים) – שפה, סמלים, טקסים, וסיפרים משותפים, המבטאים את ערכיהם המשותפים של חברי הקבוצה, ומתבטאים בחגים, אומנות, ובחיי היום יום.

משימה משותפת – פעולה לשינוי חברתי בסביבתה של הקבוצה במעגלים מתרחבים.

בין קיבוץ וקבוצה לתנועה שיתופית-פוליטית

בין קיבוץ וקבוצה לתנועה שיתופית-פוליטית / "חברה"

 

על הקבוצות השיתופיות להיפתח ולהתלכד מבחינת האופק הביקורתי שלהן כלפי החברה, בתהליך שבסופו של דבר יוליד תנועה פוליטית. שיחה עם מוקי צור

ש: רציתי לברר את שאלת היחסים בין קיבוץ לתנועה קיבוצית ואולי אף לתנועה חברתית או פוליטית.

מוקי: צריך להתחיל מכך שההתנגדות של האורתודוקסיה הסוציאליסטית להקמת קבוצות שיתופיות הייתה מתוך החשש א. שהן תשלינה שהן מביאות משטר סוציאליסטי ולמעשה תצדקנה את המשטר הקיים. ב. שהבעיות החברתיות הפנימיות שיעלו מתוך החיים בקבוצה יהיו כה כבדות, שלא יישאר פנאי לחשוב על בעיות המערכת החברתית הכוללת. ג. שהסיפוק האסתטי-מוסרי שקבוצות כאלו יקיימו בתוכן, ישתק את יכולתן להתמודד עם העולם הקשה, המנצל, הכואב.

הפתרון הקיבוצי לבעיות הללו גרס שעל הקבוצה להיות פתוחה לעולם מבחינת משימות, משום שבלי הצד המשימתי היא נידונה לשקיעה כפרית ושחיקה פנימית מהסוג שהדאיג את הסוציאליסטים האורתודוקסיים. מצד שני, על הקבוצה לשמש דוגמה בהתנהלותה הפנימית, שתביא את החברה שסביב להיבנות בנוסח המתקרב לסטרוקטורה של הקבוצה בקנה מידה רחב יותר.

מכאן נבעו שתי דרכים: לפי האחת, יש להגדיל את הקבוצה באופן משמעותי, וכך, בזכות גודלה, ניתן יהיה להשתיתה על יצירה אינדיבידואלית מגוונת של אנשים שונים. כך היא תוכל להוות תשובה לאנשים שהם קורבנות של החברה, שרוצים לחלץ עצמם מהגורל שנכפה עליהם והמסגרת הרחבה הזו היא שתאפשר להימנע מהפרובלמאטיקה של האינטימיות. ליצור קהילות אזוריות סוציאליסטיות.